אסור או מותר: השימוש ב-chatgpt בחינוך?

האם מותר לתת ל־ChatGPT ללמד את דור העתיד?

בתקופה האחרונה, הדיונים סביב השאלה האם לאסור את השימוש ב־ChatGPT בבתי הספר ובאוניברסיטאות נראים כמו תחילתה של דרמת טלוויזיה מרגשת. כשגיבורי הסיפור הם תלמידים, מרצים וטכנולוגיה מתקדמת, כל אחד מהם תובעני בדרכו. אבל מה באמת קורה כשמערכת כזה נכנסת לכיתות הלימוד? האם מדובר באיום על ההשכלה, או אולי דווקא באפשרות להפוך את הלימודים למעניינים ומסקרנים יותר? בואו נצא לחקור.

למה לכולנו אכפת מ־ChatGPT?

בשנים האחרונות, טכנולוגיה השתלטה על כל היבט בחיינו. ובין אם אתם פקיד במשרד, דוקטורנט או תלמיד חטיבת ביניים, סביר להניח שנתקלתם ב־ChatGPT. זהו כלי שיכול לכתוב, לנתח, ואפילו להקנות ידע חדש – כל זאת תוך חיפוש מהיר ומסודר באינטרנט. אבל האם זה בסדר? להלן כמה נקודות חשובות:

• כיצד מתבצע הלמידה? – באוניברסיטאות ובתי ספר, הלמידה מתמקדת בחשיבה ביקורתית ויכולת לנתח מידע. האם ה־ChatGPT מביא ערך מוסף או סתם מספק תשובות שטחיות?
• מי אחראי על המידע? – אין זה חסר סיכון להישען על טכנולוגיה שיכולה לספק מידע שגוי. האם יש צורך בבקרת איכות?
• האם זה מסייע או פוגע? – הטכנולוגיה יכולה להפוך את הלמידה למלהיבה יותר, אך האם זה לא עלול לשחוק את התהליך? במקום לבקש עזרה מהמורה, תלמידים פשוט ישאלו את ה־ChatGPT?

החברה אומרת "לא!" או "הלאה!"?

כמו בכל דבר, יש כאן חלוקה – יש המרגישים שהשימוש בטכנולוגיה כזו בבתי ספר הוא כמו לשים קוף מול מכונה של תפריטי צדפות. כל מה שנדרש הוא זהירות. והצד השני טוען שיש להחרים את הכלי הכה-חכם הזה. מה דעתכם על זה?

שאלות נפוצות על השימוש ב־ChatGPT בחינוך

מה קורה אם תלמידים ישתמשו ב־ChatGPT כדי להשיג תוצאות טוב יותר במבחנים?

ובכן, אם יש משהו שהמורים צריכים ללמוד מזה, זו היכולת לנחש מתי התשובות אינן מגיעות מהמוח של התלמיד. היכולת לכתוב עבודות פי מיליון תרם שיחה על בלית נמאסה המשלימה.

האם יגרם לירידה בכישורים הקריטיים של תלמידים?

תלמידים עלולים להתחיל להרגיש שכל מה שהם צריכים לעשות הוא לחכות לתשובה. זה בהחלט יכול להוביל לכך שהשאלה “איך אני מפענח את התשובות בעצמי?” לא תתעורר לעולם.

האם יש מקרים שבהם השימוש ב־ChatGPT הוא חיובי?

ממש כך! זה קורה פעמים רבות כשיש צורך להתגבר על מחסומים בזמן ולספק משאבים מרתקים לתלמידים. בקלות אפשר לשלב את הטכנולוגיה הזאת כדי להעביר שיעור באופן אפקטיבי.

למה להיות חסידים או מתנגדים?

הנושא של האם לאסור או לא ידרוש מסקנה נחרצת כאשר כל פרט מתבהר. זו לא נוסחת קסם, אלא מסלול משובח בו על המורים והסטודנטים להילחם, לשאול שאלות ולהיות סקרנים.

אז מה עלינו לעשות?

הפורום העולמי של החינוך נמצא בעיצומו של דיון על עתיד השימוש ב־ChatGPT בבתי הספר ובאוניברסיטאות. אם נצליח למצוא את האיזון הנכון בין שילוב הטכנולוגיה לבין השמירה על ערכים חינוכיים חשובים, עשוי להיווצר מודל חינוכי మరింత מגוון.

סיכום האירועים

נראה כי השאלה האם לאסור או לא את השימוש ב־ChatGPT בבתי הספר ובאוניברסיטאות היא לא שאלה פשוטה. יש צדדים טיעוניים רבים שדורשים התבוננות מקרוב, ואולי, באופן מעניין, בדיוק כמו בכל מערכת יחסים – יש פתרונות שמצריכים שיחה, הקשבה ובחינה.

כמו בכל תחום חדש, ניואנס הוא המפתח להצלחה. על הממשלה, מוסדות החינוך ותלמידים עצמם לשתף פעולה כדי למצוא את הדרך הנכונה להשתמש בטכנולוגיה באופן המועיל לכולם. מעניין לדמיין איך ייראה שיעור מתיכון ב־2030, ואם מדובר ב־ChatGPT או בכישרונות אנושיים או שילוב של שניהם. מה דעתכם?